מאור בן אהוב ויקר שלי – 6 שנים.

עברו להן 6 שנים של כאב וגעגועים , שאתה לא איתי ולדעת שזה לתמיד , אין לתאר את החלל הגדול שהותרת בלכתך ממני, ולדעת שכמעט הכל ממשיך.

מיטל אחות כבר אזרחית לאחר שירות צבאי,
מעין אחותך עולה לחטיבת הביניים ובלכתך הייתה רק בת 6 בכניסה לכיתה א#&%.
שני אחיך אור ועומר כבר מכירים אותך ומדברים אודתך ויודעים כמעט הכל על נסיבות מותך הטראגית בתאונת דרכים מחרידה, אבא ממשיך את עבודת הקודש בלטפח את גן העדן הפרטי שלך וכואב כל יום את לכתך,
ואני אמא שעומדת פה ועדין לא מאמינה שאתה מאורי שצריך להיות אוטוטו בן 25 גבר יפה נעים ובן נהדר , שוכב לו פה בלי יכולת לדבר ומסתכל עלינו מלמעלה ולא משלים עם המצב , חסר לי אדם נוסף שהוא אבא שלי סבא שלך , סבא חיים שעזב אותנו השנה ובטוחה אני שהוא שומר עליך למעלה עם סבא מנשה .
אני מאוד מתגעגעת ורואה אותך בכל אחד מארבעת ילדי , בכל אחד משהו שמזכיר אותך.

מה עוד יכולה אמא להגיד שילד פרי ביטנה פרח יפה שלה לא נמצא איתה בבית ואף פעם לא יהיה , ושקבלה את מכת בכורות ושלא פסחו על דלת ביתה והחליטו לקחת את הבן שלה למקום שאין ממנו דרך חזרה לעולם.

וכמו בשיר : " וניפגש בסופ אתה יודע "