אזכרה 6 שנים – מאורי שלי

עברו 6 שנים
6 שנים בלעדיך בלי לשמוע אותך חוזר הביתה, בלי להגיד לך לילה טוב לשפני השינה, והכי הרבה בלי לדבר איתך עלי ועליך.

6 שני שאני חייה את חיי בשני נתיבים ,- האחד במציאות והשני הדמיוני שלי שאומר לי אם היית בחיים אז כנראה היה אחרת.

מאור – עברתי עוד שלב בחיי השתחררתי מהצבא.
כל כך רציתי לשמוע את ברכתך לעתידי, את ברכתך שלא אשמע לעולם בעולם הזה.
אני השתחררת ואתה נשארת פה , תלמיד תיכון יפה שמסתכל מלמעלה.

אני רוצה לספר לך על מעיינוש הקטנה שלנו שממשיכה לגדול ובשנה הבאה כבר תלמד בחטיבת הביניים.
וההורים שלנו שלא מפסיקים להנציח את נשמתך היפה .
וכמובן האחים הקטנים שלנו אור ועומר שמצליחים תמיד לשמח את ביתנו.

ואני מאור אני אמשיך לדבר איתך במחשבותי לשאול ולהתיעץ ,לשתף בשמחה ובעצב .
אני יודעת שאתה שומע אותי ורואה אותי ,את זה אף אחד לא יקח ממני.

אני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך תמיד תמיד!