מאורי עוד שנה עברה
והינה אנו עומדים פה שוב אחרי 8 שנים
באזכרה הזאת אני אתחיל בלהגיד לך תודה תודה על שהיית שם איתי בהרים המושלגים , במפלים כשהשמים היו מלאים בכוכבים ושקיעות ובזריחות , ראיתי כל כך הרבה ובכל פעם שליבי נמחץ על כך שאתה לא זכית לראות נתת לי את הכוח להאמין שאתה רואה דרכי הכרחת אותי להנות כפליים בשביל שתינו וכשהליכתי בשבילים ושנסעתי בדרכים הרגשתי את נשמתך עוטפת אותי מרעיפה עלי שלווה מלווה בגעגועים.
אני לא אשכח את אותו היום בו הרגשתי כל כך רחוקה ובלילה חלמתי אותך פנים היו יפות ומכיחות ובבוקר נזכרתי שזהו יום ההולדת שלך.
הינה אני סיימתי עוד פרק בחיי ,אותו איזור בגוף שהסירו ממנו חתיכה לפני שמונה שנים עדין בוער מכאבים כמו ברגע שבו היא נעקרה ,בערת נצח זוהי.
וכמה שהייתי רוצה לחזור הביתה להחליץ איתך חוויות וכמהה שאני מתגעגעת לילדות שלנו לחברות שלנו.
כולנו היום פה המשפחה היקרה שלנו והחברים שלך שגם הם כל אחד בשלב אחר בחייו אני אומרת להם תודה בשמך מאור על כך שבליבם שמורה לך פינה.
ואנחנו בבית נמשיך לשמר את זיכרונך ,נמשיך לבכות נמשיך לצחוק ונמשיך לדבר אליך בכל רגע שרק נרגיש בביתנו ובחיינו המחולקים לשנים.