יום ראשון
1 אפריל 2001
ח בניסן תשס"א

מאור?

איך אפשר להספיד עלם צעיר?
איך אפשר לסכם חיים עוד בטרם התחילו?
איך ניתן לתאר במילים רק שמונה עשרה וחצי שנים?

מה אומרים להורים שצריכים כנגד דרכו של עולם לקבור את בנם בכורם?
מה אומרים לאחיותך שהייתה בשבילם לא רק אח כי אם חבר ושותף סוד?
מה אומרים לסבא וסבתא שכל כך אהבת והיום צריכים ללכת אחרי מיטתך?
מה אומרים לאותה נערה שישבה אתמול בפתח ביתך, ואני מפציר בה לקום וללכת והיא אומרת "אני לא יכולה".
מה אומרים לחברים שעד אתמול ההיית איתם והיום הם כאן מסביב לא מעכלים את מה שקרה?

מאור!
הלכת למקום שכל כך אהבת, אל מימיה הכחולים של הכינרת ובדרך אליה נעצרת לעולמים, ואותנו השארת המומים!

מאור!
כנראה שבמקום שאתה נמצא עכשיו
נגמר היופי, טוב הלב, הכבוד, הרעות והנשמה
וכדי לחסוך באנשים, לקחו לנו אותך שהתברכת בכל אותן תכונות, מעלות ונשמה.
אז מה עוזרות לנו עכשיו כל תכונותיך
אם אתה שוכב כאן מולנו וכבר אינך
ילד שבן שמונה עשרה וחצי יהיה לעולמי עולמיה!
אין לי מילים להספיד אותך ילד,
אני מקווה שלפחות את שמונה עשרה וחצי השנים שהוענקו לנו להיות איתך ניצלת כראוי ועד תומם.

מאור!
מביתך החדש שמור על הוריך כדי שיהיו חזקים
כי תיקשה להם עכשיו הדרך פי אלף מונים
חזק אותם בשביל אחיותך כי החיים לא נגמרים.
ואנחנו לך כמשפחה מבטיחים לעשות הכל למענם, בכל דרך שאנחנו יכולים.
ואתם חברים של מאור, שבאתם לכאן ואלה שלא עמד להם הכוח לבוא,
אל תשכחו את מאור ואל תשכחו את ההורים.
בקרו אותם בכל זמן שאתם יכולים.
תעזרו להם, והכי חשוב, תישמרו על עצמכם.

מאור! הלכת, ואם לכתך כבה האור.